תַּמָּן תַּנִּינָן וְגַם נְתַתִּיו זוֹ תְרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. תַּמָּן אַתְּ אָמַר תְּרוּמָה טְעוּנָה וִידּוּי. וְהָכָא אַתְּ אָמַר תְּרוּמָה אֵין טְעוּנָה וִידּוּי. אָמַר רִבִּי הִילָא תַּנֵּיי תַמָּן הַתְּרוּמָה וְהַבִּכּוּרִים. אֶחָד הַנּוֹתְנָן וְאֶחָד הַנּוֹטְלָן טְעוּנִין וִידּוּי. אָמַר רִבִּי זְעִירָה רַבָּנִין דְּתַמָּן סָֽבְרִין וְרַבָּנִין דְּהָכָא אָֽמְרִין מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲשֵׂר בִּפְנֵי עַצְמָהּ מִתְוַדֶּה. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּרוּמָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ אֵינוֹ מִתְוַדֶּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יֵשׁ לָהֶן עָרֵי מִקְלָט. מַה נָן קַייָמִין. אִם בִּתְרוּמָה וּמַעֲשֵׂר שֶׁלּוֹ הֵן. אֵלָּא כִּי נָן קַייָמִין בִּתְרוּמָה. אָמַר רִבִּי הִילָא שְׁמָעִנָן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲשֵׂר בִּפְנֵי עַצְמוֹ מִתְוַדֶּה. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּיכּוּרִין בִּיכּוּרִין בִּפְנֵי עַצְמָן מִתְוַודֶּה. שְׁמָעִנָן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְרוּמָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ מִתְוַדֶּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שמעינן מי שיש לו תרומה בפני עצמה מתודה. בתמיה דהשתא לא שמעת מידי לתרומה דהכהנים מפני הביכורים והלוים מפני המעשר מתודין ולעולם תרומה בלבדה אינו מתודה עליה:
אמר ר' הילא. דלאו מילתא היא דלא שמעינן מהא דר' יוסי מידי לענין תרומה לבדה אלא דשמעינן דמי שיש לו מעשר בפני עצמו מתודה הוא כדקאמ' דאף הלוים מתודין והרי אין להם אלא מעשר בלבד וכן שמעינן דמי שיש לו בכורים בפני עצמן דמתודה כדקתני דהכהנים מתודין וזהו מפני הבכורים בלבד וכהאי ברייתא דלעיל דאף הנוטלן מתודה:
מתני' אמרה כן. דאפי' יש לו תרומה בפני עצמה מתודה הוא דהא תנינן שם ישראל וממזרים מתודין וכו' ר''מ אומר אף לא כהנים ולוים שלא נטלו חלק בארץ ר' יוסי אומר יש להם ערי מגרש ויכולין להתודות והשתא מה אנן קיימין בהא דקאמר ר' יוסי דאף הכהנים יכולין להתודות מפני ערי מגרש ומקלט שיש להן אם בתרומה ועם המעשר שלו הן בתמיה וכי המעשר של כהנים הוא ואלא על כרחך כי אנן קיימין בתרומה לבדה וא''כ קשיא על דר''ז דבעי למימר דבתרומה לבדה אינו מתודה:
אמר ר' הילא תניי תמן וכו'. כלו' דר' הילא מוסיף להקשות דהא תני תמן בחדא ברייתא דהתרומה וכן הביכורים טעונין וידוי להנותנן לכהן שאומר נתתי ולכהן הנוטלן שאומר שאכלן בקדושתן:
אמר ר' זעירא. לתרץ הרומיא דמתני' ודברייתא דרבנין דתמן סברין לומר וכן רבנין דהכא אמרין כן דהא דקאמר מה שאין כן בתרומה מפני שמי שיש לו מעשר בפני עצמו מתודה הוא אבל תרומה אינה כן אלא מי שיש לו תרומה בפני עצמה אינו מתודה וכי תנינן התם דיש לה וידוי אם הוא מתודה על הכל מתודה הוא גם על התרומה עמהן:
מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. תַּמָּן אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לְקַרְנָהּ שֶׁלִּנְבֵילָה הוּשְׁבָה. אָמַר לֵיהּ לֹא כֵן אִילְפָן רִבִּי. רָאִיתִי כִגְרִיס שְׁנַיִם. וְאָמַר אוּף הָכָא וְגִידּוּלֵיהֶן. וְעוֹד מִן הָדָא. לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעֲשַׂר דְּגָֽנְךָ. בְּאֵי זֶה מַעֲשֵׂר אֲמָרוֹ. בְּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי הַטָּהוֹר שֶׁנִּכְנַס לִירוּשָׁלַיִם וְיָצָא. וְאוֹף מִן הָדָא דְתַנֵּי לָהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן יֵשׁ בְּמַעֲשֵׂר שֶׁהַמַּעֲשֵׂר אוֹסֵר דָּמָיו וְעֵירוּבָיו וְקַנְקָנָיו וְסָפֵק עֵירוּבוֹ כָּל שֶׁהוּא 9a וְאֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. וְאָמַר אוּף בְּגִידּוּלִין כֵּן. אָמַר רִבִּי הִילָא הֵן דְּתֵימַר גִּידּוּלֵיהֶן אֲסוּרִין רַבָּנִין. וְהֵן דְּתֵימַר גִּידּוּלֵיהֶן מוּתָּרִין רִבִּי שִׁמְעוֹן. אָֽמְרוּ לֵיהּ. וְהָתַנִּינָן גִּידוּלֵי הֶקְדֵּשׁ וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי חוּלִין וּפוֹדֶה אוֹתָם בִּזְמַן זַרְעוֹ. לְאֵי זֶה דָבָר הוּא פוֹדֶה אוֹתָן. לֹא מִפְּנֵי קְדוּשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן. אוּף הָכָא יִטְעֲנוּ מְחִיצָה מִפְּנֵי קְדוּשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הֶן דְּתֵימַר גִּידּוּלֵיהֶן אֲסוּרִין אִיסּוּר מְחִיצָה. וְהֵן דְּתֵימַר גִּידּוּלֵיהֶן מוּתָּרִין הֵיתֵר זָרוּת. הֲרֵי אֵילּוּ בְּמַעֲשֵׂר וּבְבִכּוּרִין מַה שֶׁאֵין כֵּן בִּתְרוּמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מחלפיה שיטתיה דר' יוחנן. דמשמע שקיבל תשובה זו מר' ינאי דעל המעשר בלחוד קאי והא תמן בעלמא למאי ששנינו במס' זבים בפ''ה הנושא את הנבילה ואת מי חטאת שיש בהן כדי הזייה מטמא שנים ופוסל אחד ומשמע דוקא במשא הוא שמטמאין בגדים אבל לא במגע ואמר ר' יהושע בן לוי על זה לקרנה של נבילה הושבה כלומר להרישא ולעיקר דין של נבילה הושבה זו המתני' דהנוגע בנבילה אינו מטמא בגדים לפי שאינו אלא מטמא אחד ופוסל אחד במגע שלה אבל למי חטאת שיש בהן כדי הזייה ס''ל לר' יהושע בן לוי שאף הנוגע בהן מטמא בגדים לפי [שלא] אפשר שיגע במים ולא יסיט אותן:
וא''ל ר' יוחנן לא כן אולפן רבי דאיתי נגרוס שנים. כצ''ל ובספרי הדפוס כתיב כאן מלות זרות וכלומר לא למדתנו רבינו שיש במשנה שאנחנו גורסים לשנים אלו שדין אחד להן והיא מתני' דפ''ק דכלים למעלה מהן נבלה ומי חטאת שיש בהם כדי הזייה הן מטמאין את האדם במשא לטמא בגדים במגע וחשוכי בגדים במגע אלמא דדין אחד להן שאין מטמאין את הבגדים במגע וא''כ במתני' דזבים דגרסינן לשנים אלו ג''כ דין אחד להן הכי שמעינן לר' יוחנן דאמר לריב''ל כן:
ואמר אוף הכא וגידוליהן. כלומר מעתה קשיא לר' יוחנן דקיבל כאן להתשובה מר' ינאי דלמעשר בלבד הושבה ואמאי לא אמר לו אוף הכא הא אנן וגידוליהן תנינן במתני' דמשמע דקאי על המעשר ועל הבכורים והאיך אתה אומר דעל מעשר בלבד הושבה וזהו מחלפה שיטתיה דר' יוחנן דהתם לא קיבל מריב''ל לומר דעל הנבילה בלבד קאי ומשום ששנינו להשנים בחד בבא וא''כ דין אחד להם והכא קיבל תשובה זו מר' ינאי:
ועוד מן הדא. דדרשינן מלא תוכל לאכול בשעריך וגו' ותרומת ידך דבאיזה מעשר נאמר כאן במעשר הטהור שנכנס לירושלי' ויצא שקלטוהו מחיצות ובהאי קרא כתיב נמי בכורים וכדמסיק הקושיא ואימר אף בגידולין כן דשוין הן הבכורים למעשר וכדמשמע ממתני' דהכא וקשיא להא דתנינן בתרומות דגידולי מעשר וביכורים חולין:
ועוד מן הדא דתני וכו'. ותוספתא היא במכילתין פ''ק ולא גריס שם בשם ר''ש והכי גריס חומר במעשר שני מה שאין בתרומה שהמעשר שני קנה את הקנקן כדתנן בפ''ק דמעשר שני שאם קנה קנקן ביין קונה המעשר גם להקנקן:
ואוסר דמיו שדמי המעשר הן בקדושת מעשר:
ועירובו וספק עירובו כל שהוא. אוסר בכל שהוא. ואסור לאונן ואין מדליקין בו את הנר מה שאין כן בתרומה קתני מיהת עירובו וספק עירובו אוסר בכל שהוא ואימר אף בגידולין כן דלא יהא חמיר ספק עירובו מגדולין שלו וקשיא על מתני' דתרומות:
אמר ר' הילא. דל''ק הני מתני' אהדדי דהאי דתימר כאן דגדוליהן אסורין רבנין היא והן דתימר בתרומות גידוליהן מותרין ר''ש דמתני' היא דפליג בגידוליהן:
והתנינן. בתרומות שם גדולי הקדש ומעשר שני חולין ופודה אותן מדרבנן וכפי הזמן שהיו שוין בשעת זריעה לאיזה דבר הוא פודה אותן לא מפני קדושה שיש בהן ואוף הכי נמי יטענו מחיצה מפני קדושה שיש בהן וכלומר שאם נכנסו למחיצת ירושלים וזרען שם יתפוס הקדושה שבהן לאכלן בקדושת מעשר ממש ואמאי קאמרת דלענין פדייה מחמירין עליהן מפני שבאו מקדושת מעשר ולענין שאר דברים חולין הן:
ר' ירמיה ור' אימי בשם רשב''ל. קאמרי לתרץ רומיא דהני מתני' דהן דתימר בתרומות דגידוליהן מותרין לענין היתר זרות דבגדולי בכורים אין בהן איסור זרות אם זרע חוץ לירושלים וכן במעשר אין בהן קדושת מעשר ממש והן דתימר כאן גדוליהן אסורין לענין איסור מחיצה שאם לאחר שנכנסו לירושלים זרען תפסה בהן איסור מחיצה ואף גידוליהן אסורין:
הרי אלו וכו' תמן תנינן. לעיל בפ''ה דמעשר שני גבי וידוי דאומר וגם נתתיו זה תרומה ותרומת מעשר ואם כן תרומה טעונה וידוי והכא את אמר מה שאין כן בתרומה אלמא אינה טעונה וידוי:
משנה: יֵשׁ בִּתְרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּבִיכּוּרִים. שֶׁהַתְּרוּמָה וְהַמַּעֲשֵׂר אוֹסְרִין אֶת הַגּוֹרֶן וְיֵשׁ לָהֶן שִׁיעוּר וְנוֹהֲגִין בְּכָל הָפֵּירוֹת בִּפְנֵי הַבַּיִת וּשְׁלֹא בִפְנֵי הַבַּיִת וּבָאֲרִיסִין וּבֶחָכוֹרוֹת וּבַסִּיקָרִיקוֹן וּבַגּוֹזְלָן. הֲרֵי אֵילּוּ בִתְרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּבִיכּוּרִין. יֵשׁ בְּבִיכּוּרִין מַה שֶׁאֵין בִּתְרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר. שֶׁהַבִּיכּוּרִים נִקְנִין בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע עוֹשֶׂה אָדָם כָּל שָׂדֵהוּ בִּיכּוּרִים וְחַייָב בְּאַחֵרָיוּתָם וּטְעוּנִין קָרְבָּן וְשִׁיר וּתְנוּפָה וְלִינָה. תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שָׁוָה לַבִּיכּוּרִים בִּשְׁתֵּי דְּרָכִים וְלַתְּרוּמָה בִשְׁתֵּי דְּרָכִים. נִיטֶּלֶת מִן הַטְּהוֹרָה עַל הַטְּמֵאָה וְשֶׁלֹּא מִן הַמּוּקָּף כְּבִיכּוּרִים. וְאוֹסֵר אֶת הַגּוֹרֶן וְיֵשׁ לָהּ שִׁיעוּר כִּתְרוּמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' תרומת מעשר וכו' ניטלת מן הטהורה וכו'. כדילפינן לעיל ריש פ''ב דתרומות דתרומת מעשר תורמין מן הטהור על הטמא וכן א''צ לתורמה מן המוקף:
ותנופה. כדדריש ר''א בן יעקב דכתיב והניחו לרבות שטעונין תנופה ולינה אע''פ שלא הביא עמהן קרבן:
ושיר. משהגיעו לעזרה היו אומרים ארוממך ה' וגו' וקאמר בגמרא נאמר כאן שיר כלומר דנאמר ושמחת ונאמר להלן ביחזקאל והנך להם כשיר עגבים מכאן דדבר שהוא בשמחה הוא בשיר:
וטעונין קרבן. דמצוה לכתחילה להביא עמהן קרבן שלמים כדיליף בגמרא נאמר כאן ושמחת בכל הטוב ונאמר להלן שמחה ושמחת בחגיך מה להלן שלמים אף כאן שלמים:
וחייבין באחריותן. דכתיב ראשית בכורי אדמתך תביא וגו' כדיליף לעיל בפ''ק לתרומה דצריך שישייר גם חולין וכן במעשרות:
ועושה אדם כל שדהו בכורים. דכתיב בכורי כל:
מתני' יש בבכורים וכו' נקנין במחובר לקרקע. שחל ביכורים על המחובר לקרקע ולכתחילה מצוה להפרישן במחובר כדתנן לקמן בריש הפרק יורד אדם לתוך שדהו וכו' ואשר בארצם כתיב כדיליף בגמרא אבל תרומה ומעשרות אינן חלין במחובר לקרקע:
ובסקריקין ובגזלן. משנתייאשו הבעלים אבל בכורים אפי' נתייאשו הבעלים אינן מביאין משום שנאמר אדמתך כדאמרינן לעיל בפ''ק:
בפני הבית ושלא בפני הבית. מן התורה נוהגין תרומה ומעשרות בא''י אף שלא בפני הבית והיינו עד שלא נבנה בית ראשון אבל משגלו הא אמרינן לעיל בפ''ו דשביעית דאף בזמן בית שני מדרבנן הן דמאליהן קבלו את המעשרות אבל בכורים אינן נוהגין אלא בפני הבית דכתיב תביא בית ה' אלהיך:
ונוהגין בכל הפירות. אבל בכורים אינן נוהגין אלא בשבעת המינין:
ויש להן שיעור. מעשרות מדאורייתא ותרומה יש לה שיעור מדרבנן א' מחמשים ואסמכוה רבנן אקרא דכן מצינו בתרומת מדין אבל בכורים אין להן שיעור ואע''ג דתני הכא בריש פרק דלקמן הבכורים אחד מששים מ''מ לא מצינו רמז לזה מהמקרא אלא שחכמים השוו אותן לפאה שהיא אחד מששים:
מתני' יש בתרומה וכו' אוסרין את הגורן. ואחר שנקבע למעשרות אסור לאכול מהן עד שיפריש תרומה ומעשרות מה שאין כן בבכורים:
משנה: אֶתְרוֹג שָׁוֶה לָאִילָן בִּשְׁלֹשָׁה דְרָכִים וְלַיָּרָק בְּדֶרֶךְ אֶחָד. שָׁוֶה לָאִילָן בָּעָרְלָה וּבָֽרְבָעִי וּבַשְּׁבִיעִית. וְלַיָּרָק שֶׁבִּשְׁעַת לְקִיטָתוֹ אִישּׂוּרוֹ דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר שָׁוֶה לָאִילָן בְּכָל דָּבָר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' אתרוג שוה לאילן וכו'. לענין ערלה ולרבעי מונין לו משעת חנטה כאילן וכן לשביעית שאם חנט בששית ונגמר בשביעית פטור הוא מן הביעור ולענין מעשרות הרי הוא כירק שהולכין אחר שנת לקיטתו ואם נלקט בשנה שניה מתעשר מעשר שני ואם בשלישית מעשר עני:
רִבִּי יוֹנָה אָמַר רִבִּי מַייְשָׁא וְחַד מִן רַבָּנִין. חַד מִינְהוֹן אָמַר זֹאת אוֹמֶרֶת שֶהַפֵּירוֹת הַטְּמֵאִין חַייָבִין בְּבִיכּוּרִים. וְחָרָנָה אָמַר מַעֲשֵׂר רִאשוֹן שֶׁהִקְדִּימוֹ בַשִּׁיבֳּלִין פָּטוּר מִתְּרוּמָה גְדוֹלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' ר' מישא וחד מרבנין וכו'. לא פליגי אלא חד מדייק מהרישא דזאת אומרת שהפירות הטמאין חייבין בביכורים מדקתני דתרומת מעשר שוה להן דניטלין מן הטהור על הטמא א''כ אלו שנטמאו חייב להפריש עליהן בכורים ואידך מדייק מהסיפא דקתני תרומת מעשר אוסר את הגורן כתרומה משמע דלפעמים איסור הגורן תלוי בו ואע''פ שאין כאן תרומה והיינו אם הקדימו להמעשר ראשון בשבלים וכו' כדלעיל בהלכה ג' דאין כאן תרומה ומפריש הלוי תרומת מעשר שבו ואז הותר לו המעשר:
וְלִינָה. דִּכְתִּיב וּפָנִיתָ בַבּוֹקֶר וְהָלַכְתָּ לְאוֹהָלֶךָ. הָא כָּל הַפּוֹנוֹת שֶׁאַתָּה פוֹנֶה לֹא יְהוּ אֶלָּא בַבּוֹקֶר. אָמַר רִבִּי יוֹנָה הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁאֵין עִמָּהֶן קָרְבָּן. אֲבָל יֵשׁ עִמָּהֶן קָרְבָּן בְּלֹא כָךְ טָעוּן לִינָה מַחְמַת הַקָּרְבָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדא דתימר בשאין עמהן קרבן. דאין הקרבן אלא למצוה לכתחילה אבל אינו מעכב והלכך איצטריך למיחשב לינה אבל אם יש עמהן קרבן בלא כך טעון היא לינה מחמת הקרבן והא גופה קמ''ל דאין הקרבן מעכב:
וּתְנוּפָה. דִּכְתִיב וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ. לְרַבּוֹת הַבִּיכּוּרִין שֶׁיִּטְעֲנוּ תְנוּפָה כְּרִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב.
וְשִׁיר. נֶאֱמַר כָּאן שִׁיר וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְהִנְּךָ לָהֶם כְּשִׁיר עֲגָבִים.
וּטְעוּנִין קָרְבָּן. נֶאֱמַר כָּאן שִׂמְחָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שִׂמְחָה. מַה שִׂמְחָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן שְׁלָמִים אַף כָּאן שְׁלָמִים.
וְחַייָבִין בְּאַחֵרָיוּתָן דִּכְתִּיב רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָֽתְךָ.
עוֹשֶׂה אָדָם אֶת כָּל שָׂדֵהוּ בִּכּוּרִים. דִּכְתִיב וְרֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל.
נִקְנִין בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע דִּכְתִּיב בִּכּוּרֵי כָּל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' נקנין במחובר לקרקע וכו'. כמפורש הכל במתני':
הלכה: נִיחָא הַתְּרוּמָה אוֹסֶרֶת אֶת הַגּוֹרֶן. 9b תִּיפְתָּר שֶׁהִקְדִּימוֹ בַשִּׁיבּוֹלִין. דְּאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַעֲשֵׂר רִאשוֹן שֶׁהִקְדִּימוֹ בַשִּׁיבֳּלִין פָּטוּר מִתְּרוּמָה גְדוֹלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' ניחא התרומה אוסרת את הגורן. וחסר כאן סיום הקושיא והמעשר אוסר את הגורן כלומר בתרומה שהיא בתחילה ניחא שתולה בה איסור הגורן עד שיפרישה אבל היאך תולה בהפרשת המעשר דנהי דמשהוקבע למעשרות צריך הוא להפרישן מ''מ מכיון דכבר תני להתרומה ממילא ידעינן שלאחר הפרשת התרומה מפרישין המעשרות כסדרן ומדקא חשיב גם למעשר שאוסר את הגורן משמע אע''פ שלא הפריש התרומה נאסר הגורן עד שיפריש המעשר והיכי משכחת לה הרי התרומה לעולם קודמת היא ומשני תיפתר דמשכחת לה שהקדימו הלוי להכהן ונטל המעשר בשבלים דפטור הוא מתרומה גדולה כדאמר ר' אבהו וכו' לעיל בפ''ק דחלה בהלכה ד' ואע''ג דבמעשר ראשון קאמר ואנן הכא במעשר שני איירינן הא אמרינן התם לקמן דאף מעשר שני שהקדימו בשבלים פטור מתרומה גדולה דגמרינן ממעשר ראשון ועלה הוא דקא סמיך הכא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source